הסרט מציג כיצד דמיון, ציור ואהבה יכולים לעורר זיכרונות שנשכחו ולסייע בעיבוד רגשי. הוא מתאים לשילוב בשיעורי קולנוע/אמנויות ובשעת חינוך, כבסיס לשיח על זהות, קשרי משפחה, אובדן והתמודדות. ניתן לעבוד עם התלמידים על ניתוח שפה קולנועית (דימויים, צבע, עריכה ומוזיקה) ולחבר לפעילות יצירתית: ציור/יומן זיכרון ושיתוף מבוקר, תוך דגש על אמפתיה וגבולות שיח.