שנת אפס מתאים לדיון כללי בזהות, שינוי, אחריות אישית וחיפוש משמעות, דרך פסיפס של דמויות הנמצאות בנקודות משבר ומנסות לפתוח פרק חדש בחייהן. הסרט מזמן שיח על בדידות, אשמה, בחירה, קשרים בין־אישיים והצטלבויות בין סיפורים שונים בחברה הישראלית, לצד ניתוח קולנועי של מבנה רב־דמויות, נקודת מבט ואווירה חזותית.

